לבקשת אנשים רבים....
הנה הדברים שנשאתי ב 4.6.15 בטקס נבחרת הקוראים של מחוז תל אביב בשם סופרי הילדים והנוער :
בתחילת חודש מאי עמדתי בתור לקופה בסופר כשהטלפון הנייד שלי צלצל. אישה התעניינה אם אני יכולה לבוא להרצות ב 11 במאי .
אמרתי לה שאני בסופר ושאין לי עט כדי לרשום אבל אני אזכור...
"איך תזכרי?" היא אמרה
"הזכרון שלי עוד עובד " הבטחתי לה "וחוץ מזה ה 11 במאי הוא יום הבחירות".
"אבל היו כבר" היא אמרה "יש ממשלה, את לא קוראת עיתונים?"
"אה, לא בחירות כאלה" אמרתי לה "בחירות אמיתיות של ילדים שבוחרים ספרים. יש שמונה מפלגות וכל מפלגה מציגה מועמדים.
מפלגת ספרי טרום-חובה , מפלגת ספרי חובה, ספרי א-ג, ד-ו, ז-ט ובתיכון יש גם מפלגות דתיות. ולכל ספר יש תפיסת עולם ורעיונות שהוא רוצה לקדם ויש לו דרישות.
"שניים על אופניים" ממפלגת גני החובה רוצה להיות שר התחבורה. "ספר הבריונים" רוצה את תיק בטחון הפנים ,
"דוב דובוני בן דוביים מצחצח נעליים" הוא מועמד ותיק של מפלגת טרום החובה שמייצג את הפועלים וחושב שמי שעובד צריך להשקיע אבל גם לקבל תנאים.
"יונתן והדלעת הענקית" רוצה להיות שר החקלאות ,
והספר "בארץ אחרת" חושב שעם שם כזה מגיע לו להיות שר החוץ אבל אמרו לו שהתיק הזה כבר חולק וחולק וחולק ושכדאי לו לטוס על תיק התיירות לפני שמישהו אחר יקח.
ורק "אני אתגבר" יודע שהוא לא יהיה שר ומכין את עצמו מראש...
"והחדשים שיבחרו בבחירות יקבעו לנו חוקים חדשים?" שאל ילד שעמד בתור בסופר והקשיב לשיחה .
"לא" אמרתי לו "ספרים הם לא חברי כנסת, אבל הם חברים"
"משפט יפה" החמיא לי הילד "אבל לא את המצאת אותו"
"לא" התנצלתי "כבר המציאו אותו לפני" ..
ורק הקופאית שכבר היתה בסוף המשמרת כעסה שאנחנו מדברים במקום להתקדם...
כשסופר כותב ספר הוא רואה בעיני רוחו את העיניים של הילדים שיקראו בו ,והוא שומע באזני רוחו את צחוקם או בכיים תלוי בנושא או בפרק.
וכשאנחנו ,הסופרים ,מגיעים לבתי הספר שלכם או פוגשים בכם בשבוע הספר מאחורי הדוכן,
זו בעצם הפעם הראשונה שאנחנו פוגשים בכם באמת. ותאמינו לי, זה בליינד דייט שתמיד מצליח.
ופעמים רבות כשאנחנו חוזרים מהמפגשים איתכם בבתי הספר אנחנו חזרים הביתה עם רעיון שנתתם לנו לספר הבא.
לפעמים זו שאלה ששאלתם , או מילה שאמרתם או סיפור חיים שדחסתם לכמה משפטים. כן...ככה לפעמים נולדים סיפורים..בזכותכם...
בשם כל סופרי הילדים והנוער אני מבקשת לומר תודה על המפעל המפואר הזה שנקרא "מצעד הספרים" . תודה על שאר הרוח, על השקעת המחשבה והמאמץ.
ותודה שבעידן שבו אנשים עושים חשבון מה יותר כשדאי 4 במאה או 3 ב 99...אתם דואגים לעברית.....
נאוה מקמל עתיר
