מכתב לשרה אהרונסון

                              מכתב לשרה  -נאוה מקמל עתיר

                                                  11 באוקטובר 2009
                                                  כ"ג תשרי שנת תש"ע
                                                  שרתי היקרה, לפני שלושה שבועות
                                                  התחילה שנה חדשה.

                                                  שוב סתו שרתי, ובזכרון יעקב
                                                  אספו כבר את סכך הסוכות
                                                  כבר קריר כאן בערב ובבתי הקפה
                                                  יושבים בחולצות ארוכות.

                                                  ברחוב הראשי בו הלכת ,שרתי
                                                  פורחות להקות תיירים
                                                  איזה קסם אולי מושך את הלב
                                                  לסיפור מימים אחרים.

                                                   את לא כאן שרתי, אך בגן-טיול
                                                   עוד אם ובתה הצוחקת,
                                                   ורק בבית שלך איש לא גר , שרתי
                                                   וגדול , וגדול בו השקט.

                                                   בבית שלך שברחוב המייסדים
                                                   כמו נעצר השעון
                                                   כי הבית שבו עברה ילדותך
                                                   הוא עכשיו, שרתי, מוזיאון..

                                                  והולכים תיירים אחרי סיפורך
                                                  אל אחוזת ביתך היפה
                                                  וכאילו את כאן מקבלת את פני
                                                  הבאים אל הזמן שקפא
.

                                                 עוד תלויה שמלתך בחדר האמבט
                                                 עוד נמצאת הגומחה במשקוף
                                                 בו החבאת אקדחך הקטן, שרתי,
                                                 האקדח בו חתמת את הסוף.


                                                 תשעים ושתיים שנים עברו שרתי,
                                                 תשעים ושתיים שנים ,הידעת?
                                                 שכל מה שהכרת שרתי השתנה,
                                                 הכל כבר אחר כאן... כמעט.


                                                פני הארץ שונו, האנשים השתנו
                                                אפילו העברית כבר אחרת
                                                חשבת ששכחנו אותך , שרתי..
                                                אבל אנחנו אומה שזוכרת

                                                הביטי סביבך כאן בכל אוהבייך
                                                שבאו לחלוק לך כבוד
                                                רב מספרם, שרתי, שרתי
                                                רב מספרם עד מאד

                                               נדמה לי שאת מחייכת עכשיו,
                                               כבר למדתי להכיר חיוכייך
                                               אמיצה היית שרתי בלכתך
                                               ואמיצה עד מאד בחייך.

                                              חזונך הן תראי, שריר וקיים
                                              לא היה קורבנך לשווא
                                              התגשם חלומך על ארץ ועם
                                              שכמו אז עוד נלחם על חייו...

                                               11 אוקטובר 2009
                                               כ"ג תשרי שנת תש"ע
                                               שרתי היקרה לפני שלושה שבועות
                                               התחילה שנה חדשה..